מֵישַׁר

מֵישַׁר, מֵשַׁרm. (b. h. מֵישָׁרִים; יָשַׁר) straight line, horizontal, level. Kidd. II, 6 לעשות שדהו מ׳ מ׳ to divide his field in straight lines (beds) of various seeds (instead of squares, מרובע). Y. ib. II, 28a top. Y.Erub.IV, 21d bot. a telescope (v. מְצֹופֹות) שהיה משער בה עיניו במ׳ the horizontal range of which he had tested before (v. Bab. ib. 43b).Y. ib. V, 22d top (read:) מביא מצופות ומשער … במ׳וכ׳ he takes a telescope and tests its horizontal range, and then